body{ font-family: "Alef Hebrew", “Helvetica Neue”, Helvetica, Arial, sans-serif; } href='http://fonts.googleapis.com/css?family=Alef' rel='stylesheet' type='text/css'> קונספט: אוגוסט 2010

יום שני, 30 באוגוסט 2010

מילים מילים

Share
ככה נראתה מודעה של אוגילבי בשנות ה-60 :


1,900 מילים שמנסות להסביר איך ליצור פרסום שמוכר.
היום, כשכולנו מופצצים באלפי מסרים שיווקיים בכל יום, יהיה קשה למצוא מי שיסכים לקרוא טקסט באורך כזה.

 במהלך השנים כמות המילים ירדה,ביחס ישיר לסבלנות הפוקעת של הלקוח הפוטנציאלי, עד שלפעמים הרעיון מועבר בכלל בלי לומר מילה, ואין שום רע בזה, כי רעיון הוא רעיון הוא רעיון.

עדיין,  האתגר הגדול הוא דווקא למשוך תשומת לב בלי לתקוע זוג שדיים בשילוט חוצות, (זו הדרך הקלה והנחותה),  אלא באמצעות טקסט חכם שמגרה לקרוא את ההמשך. אני חושב שעדיין ניתן למצוא כמה יחידי סגולה שיקראו טקסט ארוך, אם הוא כזה ששווה לקרוא אותו.

הקורא אומר לעצמו : "אם אני הולך לבזבז שתי דקות שלמות מהחיים שלי (ונתעלם לרגע מהעובדה שהחיים שלו עלובים, ואין לו באמת משהו טוב יותר לעשות)  על משהו שמנסים לדחוף לי, כדאי שזה יהיה טוב", והפרסומאי, קורא מחשבות מטבעו, יודע שיצטרך לשעשע את הקורא בהתאם.

אז הפעם בחרתי להתמקד בכמה פרסומות שנשענות בעיקר על טקסט, כמו זו של Skittles, שמתאימה לאסטרטגיה שמלווה אותם - הומור הזוי:

TBWA\Chiat\Day, New York





(אילוסטרציה של Maracas)



אספירין, ואספירין חזק יותר במקרה הצורך
Almap BBDO, Brazil





השנייה בסדרה



והשלישית

 
סדרה נוספת, סטודיו לכושר Roxy Lou :
CCT Advertising Denver, Colorado USA
 
הדבר הזה נקרא "כדורסל". אם היית בכושר טוב יותר, אולי היית מכיר את זה.
 
 
אלו ידידי, מוכרים כ"אופניים". אם היית בכושר טוב יותר, אולי היית מכיר את זה.
 

 
אלו נקראות , אמממ "נעלי טיפוס". אם היית בכושר טוב יותר, אולי היית מכיר את זה
 


 פרינט של חברת המזון לבעלי חיים "פדיגרי" למען אימוץ כלבים ממחסה לכלבים,  בדרך שמציגה את החיסרון הניכר לעין
של כלב זקן ודי מכוער יש לומר, בעצם - כיתרון.
(שימו לב שהחברה כבר לא מדברת על המזון עצמו, אלא מנכסת לעצמה ערכים
של אהבת בעלי חיים, ולא רק מכירת מזון) :
 
TBWA\Chiat

Day Los Angeles, USA
ובתרגום חופשי :
 
"הוא אולי קטן, אבל אתה צריך לראות את הלב שלו.
כלבים שנמצאים במקלטים לבעלי חיים, הם לא שבורים.
הם פשוט מנוסים יותר מכלבים אחרים.
אם הם היו בני אדם, היינו קוראים להם "נבונים".
 
הם היו אלו שיכלו לספר עלילות ולכתוב סיפורים.
אלו שקיבלו "יד" לא מוצלחת, אבל הגיבו באומץ.
 
אל תרחמו על כלבי מקלטים,
אמצו אחד, והיו גאים ליהנות מגדולתם לצדכם".
 
 
 
אם יותר לי להשתמש במילים גבוהות :  טקסט "לפנים".
 
 
וסדרה אחרונה להיום, שבאופן מפתיע מדברת על מילים, אבל בלי יותר מדי טקסט.
סדרת פרסומות לScrabble, המוכר אצלנו כמשחק "שבץ נא", עם שימוש בסלוגן : "כוחן המפתיע של מילים".
 
 החנונים שביניכם שמכירים את המשחק, יבינו בקלות רבה גם את הסדרה
(ואולי פה גם טמונה הבעיה מבחינת קהל היעד של הפרסומת).

יש פה גם יופי של עבודת ארט לטעמי.
 
 
בניגוד למציאות, במשחק שבץ נא -  squirrel מנצח את ה fox
 
Ogilvy & Mather, Mumbai, India
 
 
 
 
 
דג זהב
 
 
 
עכבר
 
 
 
 
טוב, היו פה יותר מדי מילים לפוסט אחד. נתראה בפעם הבאה,
 
 
לירון

יום שבת, 28 באוגוסט 2010

לקרוא הפוסט חייב אתה

Share
הדרך היחידה שבה גברים יכולים להודות שאין להם מושג איפה הם נמצאים, היא דרך גאדג'ט.

המצאת מכשירי הGPS הייתה ההזדמנות להפיל את כל האשמה בחוש הכיוון הפגום שלך, על מכשיר חשמלי.

הבעיה מתחילה כשרוב המכשירים בקטגוריה נמכרים באותה רמת מחיר, ורוב התוכנות מתבססות על אותו מסד נתונים,
כך שצריכים להתחיל לחפש יתרונות יחסיים - בממשק משתמש נוח במיוחד, או יפה במיוחד.

דרך אחרת שבה בחרו ב TOMTOM היא להוסיף קולות הנחייה מתוך מלחמת הכוכבים. עכשיו דארת' ויידר, יודה, האן סולו, ו C-3PO יכולים להוביל אתכם לסניף חצי חינם הקרוב למקום מגוריכם.

אז אפשר פשוט לפרסם את העובדה הזו, אבל סוכנות Pool מהולנד העדיפה לאפשר לנו הצצה אל מאחורי הקלעים :

יודה בסשן הקלטות




דארת' ויידר בעייתי






באתר של TOMTOM אפשר לקנות עוד ערכות קול, כמו של הומר סימפסון, מה שבטוח עושה את הדרך לעבודה יותר נעימה.

בעמוד האוהדים של TOMTOM  חברים כרגע 7,483 איש, לא מפתיע כשנכנסים ורואים שלא קורה שם כלום
חוץ מהכרזות על מוצרים חדשים.

מה שיותר מעניין, אחד המעריצים של השחקן האנגלי בריאן בלסד, שמוכר מהסרט Flash Gordon משנת 1980,
החליט שהוא רוצה לשמוע את השחקן מלווה אותו במערכת הניווט.



הוא פתח בקמפיין באמצעות דף מעריצים בפייסבוק (שנמצא כאן). מ TOMTOM הבטיחו ליצור קשר עם השחקן במידה
ויצליח לאסוף 25,000 חברים. כמו שאפשר לראות כרגע יש שם 26,000 איש והמטרה הושגה, כמו שאפשר לקרוא פה.



נתראה בפוסט הבא,

לירון

יום שישי, 27 באוגוסט 2010

מברוק

Share
בלוג חדש, תגידו מברוק.

או שלא תגידו. אין הרבה אנשים שעדיין משתמשים במילה הזו,ובצדק.מילה מיושנת.

ואם כבר מדברים על מיושנת, נפתח בפרסומת הבאה, משנת 84 :



באמת פרסומת צ'יזית תרתי משמע.

Combos הוא חטיף בייגלה ממולא, שמיוצר ע"י חברת Mars כבר מאמצע שנות השבעים.
תמיד מדברים על השינוי בפרסומות עם השנים, אבל הדרך הכי טובה שמצאתי היא פשוט לצפות בפרסומות.

בשנות ה70-80 הפרסומות לCombos התמקדו במוצר עצמו - חטיף טעים (לכאורה) עם גבינה אמיתית (כביכול),
אבל התעלמו מכל תובנה אנושית שיכולה להיות קשורה במוצר.

קופצים קדימה ל 2007. TBWA\Chiat\Day בניו יורק .עכשיו כבר מותר להגיד את האמת - זה חטיף מעובד, די דוחה, לא מחליף ארוחה, ולא כל כך מעניין אותנו איך דוחפים לשם את הגבינה.

בקיצור, כמו שאמא תמיד אומרת : "זה לא אוכל"
אבל כל מי שקונה את החטיף הזה, יודע שזה לא אוכל. הוא יודע שגורמה זה לא, אבל עדיין בא לו לנשנש משהו. אז איך לוקחים את החיסרון הזה וממנפים אותו לטובת גידול במכירות ?

הפיתרון היה Man-Mom. אמא שהיא גבר, או במילים אחרות, האמא הגרועה ביותר.

עם סדרת סרטונים שכיכבו בפסטיבל קאן, הקמפיין הזה היה הצלחה גדולה, בעיקר תודות להומור שמגיע ממנהל הקריאטיב ג'רי גראף שאחראי גם על הקמפיינים ההזויים לא פחות של סניקרס וסקיטלס.


ברכת המזון




אמא, יש לי חום



למנצחים בלבד





שיחת עידוד




ארוחת הערב מוכנה




בינתיים, החטיף הזה עדיין שורד, בעיקר בגלל שהוא נותן חסות למירוצי NASCAR, מה
שמכונה "חטיף הגבינה הממולא הרשמי של מרוצי NASCAR" . (אין ספק שיש המון מתחרים בקטגוריה הזו).

בעמוד האוהדים של Combos ,שנמצא כאן
 חברים נכון להיום 16,200 איש, לא המון במונחים אמריקאיים, רובם מעריצים אדוקים גם כך, שנכנסים לעמוד כדי להגיד תודה למי שהגה את הרעיון המבריק לדחוף בן-דוד רחוק של גבינת צ'דר לתוך גליל בצק אפוי.

ומה קורה באתר ? (קליק)

בעיקר אתר שמנסה להיות מגניב, ולא כל כך מצליח.

הוא מציע כלים מעניינים כמו ה convobot 3000, שאמור לספק למשתמש בו צפייה נינוחה במירוצי NASCAR תוך
כדי אכילת Combos, כשהוא מאפשר תחליף פשוט ונוח לשיחה עם בן\בת הזוג, או הבוס.



הרשומה הזאת עשתה אותי רעב, אני קופץ למטבח, ונתראה בקרוב.

בתיאבון,

לירון